לפעמים נדמה לנו שחלום זה משהו גדול ומרוחק – לטוס לחלל, לכתוב רב־מכר, להקים אימפריה.
אבל חלום הוא קודם כל תחושה פנימית.
זה קול שקט שמפעם מבפנים ואומר: "אני לא לגמרי איפה שאני אמורה להיות."
הוא לא תמיד ברור. לפעמים הוא סתום, מבולבל, רק צל של תחושת כמיהה.
אבל הוא חי.
והוא לא יוותר לך, גם אם תדחיקי אותו עוד עשר שנים.
כי חלום הוא חלק מהזהות שלך.
הוא לא מותרות – הוא קריאה.
נשים רבות חיות עם תחושת תסכול מתמשכת בלי לדעת להסביר למה.
הן כבר הקימו משפחה, הן עובדות, לומדות, משקיעות – ובכל זאת יש בפנים מקום ריק.
זאת לא עצבות. זה געגוע.
געגוע למשהו שעדיין לא התרחש.
אצל כל אחת זה משהו אחר:
- פתאום את רוצה ליצור.
- פתאום בא לך לעמוד מול קהל.
- פתאום את מדמיינת עסק משלך.
- פתאום את חולמת לכתוב, לטפל, לעצב, להשפיע.
וזה מפחיד. כי מי אני בכלל? ואיפה יש לי זמן? ואיך אני יודעת שזה באמת בשבילי?אבל זאת בדיוק הנקודה.
החלום שלך לא צריך להיות ברור – רק אמיתי.
וזה בדיוק מה שאנחנו עושות יחד:
מקשיבות לקול, מנסחות אותו מחדש – והופכות אותו למסלול.
